פסק-דין בתיק עפ"ת 51886-11-11

בית משפט לתעבורה הרשיע את המערערת בפס"ד ארוך ומפורט בעבירה של נהיגה במהירות מופרזת ונהיגה בשכרות.

הערעור הוא על שני רכיבי ההרשעה ועל גזר הדין, בעיקר החלק שבו פסק בית המשפט לתעבורה על המערערת במישור הפסילה בפועל 28 חודשי פסילה בניכוי פסילה מנהלית.

הפכתי והפכתי בהכרעת דינו של בית משפט קמא ולא מצאתי מדוע עליי להתערב בה, כך אין הצדקה להתערב במידת העונש אותו נושאת המערערת.

בערעור טוען ב"כ המערערת שהתביעה לא הוכיחה שמכשיר הממל"ז שקבע שהיא נסעה מעבר למהירות המותרת כויל כהלכה, ומהו הכיול מקום והמערערת עצמה הודתה הן בחקירתה ואפילו על דוכן העדים בבית המשפט כי נסעה מעבר למהירות המותרת. במקום שבו מותר לנסוע על 50 קמ"ש נסעה, לדבריה, 70-80 קמ"ש.

באשר לשכרות, מדובר בשכרות שנקבעה על סמך סירוב. אותו סירוב, סירוב בהתנהגות, המערערת חזרה ונשפה אך לא נשפה כפי שהעידו השוטרים בבית משפט קמא, כפי שהוסבר הל וכפי שצריך, דהיינו, הכשילה למעשה את הבדיקות.

אך בית משפט קמא לא הסתפק בקביעות עובדה אלה באשר לסירובה של המערערת לעבור את בדיקת הינשוף כהלכה, אלא מצא ראיות נוספות לשכרותה, בהן נהיגתה במהירות שנהגה, בהן התנהגותה המוזרה, העליזה, בהן אי-העדת עדי הגנה, בהן ריח אלכוהול שנדף מפיה.

לא מצאתי כל סיבה להתערב בקביעות העובדה של בית משפט קמא, שכאמור, בין היתר, נסמכו על ממצאי מהימנות ולכן אין הצדקה להתערבות בהכרעת הדין.

גם בגזר הדין, במקרה זה, אין להתערב.

במישור הפסילה בפועל, בית משפט קמא גזר למערערת 28 חודשים, יש לזכור שמדובר בשתי עבירות, שתיהן חמורות, מהירות ושכרות, ובנסיבות, אפילו עברה התעבורתי של המערערת הנוהגת כשמונה שנים עד היום איננו מכביד, הרי לא ניתן לומר שעסקינן בענישה מכבידה מעבר לסביר, ולכן הערעור גם על חלקו הזה, נדחה.

<#4#>

ניתנה והודעה היום ט"ז שבט תשע"ב, 09/02/2012 במעמד הנוכחים.

הוקלד על ידי: קרן חבאני התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: